English | עמוד הבית
אודותינו גדלו גור חדשות ואירועים סוגי כלבי נחייה קורסי נחייה סיפורי הצלחה של עיוורים טפסים אישורים וגיוס תרומות קישורים
כלבי נחייה - עיניים מנחות לעיוור

סיפורי מגדלי גורים

שאלות ותשובות  |  סיפורי מגדלי גורים

"אליוט - הבעיה שלי."

יש לי בעיה, שמה הוא אליוט. איזה שם גרוע. לא, לא, אין זה שמי. אני חתול מכובד והרי אף חתול שמכבד את עצמו לא יבזבז אפילו אחת מתוך תשע נשמותיו עם שם כה מטופש על קולר צווארו.

אליוט הוא שם הבעיה שלי.

מכונת ריור עם זנב מכשכש, אוזניים נפולות ובעיקר בעיה אחת גדולה שלא נתנה לי רגע של מנוחה מאז שנכנס אל חיי. כולם יודעים שלחתולים יש עדיפות ראשונה וזכויות יתר על הנקודה החמה ביותר בבית בלילות קרים, הנקודה שלי נמצאת על הלבנים שממול לאח. אין תחושה טובה מאותם לבנים חמימות על עצמותיי הכואבות. אין דבר שאני אוהב יותר מאשר להתמתח עליהן לאחר שבני האדם סיימו להתעסק איתן והאש בוערת ומחממת אותי.

בלילה בו אתם יודעים מי הגיע, הוא הציג את עצמו על ידי התפרצות לחדר העבודה. לאחר מכן המשיך בחצי ליקוק שדחף אותי אל תוך האש. בזבזתי ליל מנוחה שלם בכיבוי להבות וליקוק פרוותיי בחזרה למצב תקין. הכלב הזה כלל לא בא על עונשו. כל שעניין את בני הבית היה שלומו של הכלב.

האליוט הזה הגיע מצויד ברדאר. היכן שלא התחבאתי -  הוא תמיד מצא אותי! מתחת ערימת עלים בחצר או מכורבל בתוך שמיכות בסלון. אפו עקב אחרי לכל מקום. לאחר מכן היה מגיע השלב המשפיל. הוא אהב לשאת אותי למרכז החדר, שם היה זורק אותי באוויר כאילו שהייתי אחד מאותם מיליוני צעצועים שבני המשפחה מחזיקים בביתם. לאחר שהייתי נופל חזרה מהתקרה מספר פעמים, היה משתעמם ומתחיל לרדוף אחרי. הדבר המוזר הוא שמעולם לא פגע בי, גם לא כשהחזיק אותי בפיו מלא הרוק. הוא היה עדין ביותר. אפילו כשנתתי לו מכה הגונה באף.  למעשה כשאני חושב על זה, הוא הפגין כלפי עדינות לה לא זכו הצעצועים איתם התעסק. רובם נקרעו לגזרים.

ואז, לאחר שהתעלל בי כל היום, היה מתכרבל סביבי על הרצפה בלילה, מחמם אותי ושומר עלי. הלבנים שליד האח הפכו לאזור משותף. 

האם לדעתכם ראה בי הכלב הזה את אימו?

היה זה בלילה, בזמן שנמנמנו אל מול האש. אליוט נחר וכשכש בזנבו וחלם חלומות של כלבלבים. שמעתי את בני הבית מדברים על "החיות". תמיד כשאני מזהה את נושא השיחה הזה, אני  משתדל להקשיב. אני מניח כי הם דיברו עלינו. למדתי  אז כי אליוט עובר הכשרה בכדי להפוך לכלב נחייה

הרעיון כי הטיפשון המרייר הזה יתפקד יום אחד כזוג עיניים לאדם בעל ליקויי ראייה גרם לי לעצבנות רבה אך יחד עם זאת הייתי גם גאה בו. זה מסביר את כל תשומת הלב לה הוא זוכה מבני הבית. זו הסיבה שהוא ישן למרגלות מיטתם ולא במלונה בחצר. זו הסיבה שהוא לא אוכל שאריות משולחן האוכל כמו כלבים רבים אחרים. זו גם הסיבה שלא נותנים לו לנבוח או להתחנן. לא מלמדים אותו כיצד "ללחוץ" ידיים ואוסרים עליו להתבכיין כשהוא מחפש תשומת לב. הוא מקבל יחס שונה משאר הכלבים שאני מכיר. הוא אפילו קיבל רשות ללוות את אחד מהאנשים  הגרים בבית לעבודה כל יום!

הכלב עובד קשה. הם תמיד מנסים ללמד אותו למלא פקודות וללכת כמו שצריך. בכל יום הם מוציאים אותו לטיולים ארוכים.   באופן אישי, אהבתי את זה. זו הייתה  ההזדמנות שלי לרוץ חופשי בבית ולתפוס תנומה בכיסא האהוב של בני הבית, זה שאסור לי לשבת עליו. כשאני חושב על זה, הפעמים היחידות בהם קיבל אליוט חופש להשתולל היו כשהציק לי.

יום אחד שמעתי את רכבם של בני הבית עוצר בחוץ,  כמו תמיד, כשחזרו מיום עבודתם. בדרך כלל היה לי זמן למתוח את רגלי לפני ארוחת הערב תודות לאליוט שהיה מתפרץ לחדר ורודף אחרי ברחבי הבית. אך באותו היום אליוט לא הגיע.

לאחר שארגנתי את בני הבית בביצוע מטלותיהם החשובות ביותר (שהיו בעיקר להאכיל אותי ולהבריש את פרוותי) קפצתי אל החלון בצפייה לראות מדוע מתעכב המרייר. רק כשירד הלילה הבנתי כי הוא לא יגיע. מתוך פטפוטיהם של בני הבית למדתי כי אליוט נקרא לבית הספר לכלבי נחייה עיניים מנחות לעיוור שבצבעון, המקום בו יתחיל את אימוניו הרשמיים.

לעולם לא אראה אותו שוב.

באותו הלילה היו הלבנים החמימות כולן שלי. האש הייתה נהדרת, התמתחתי להנאתי אך רעד חלף בגופי. משהוא היה חסר. למחרת בבוקר העניקו לי בני הבית המון תשומת לב אך אני הסתכלתי לאחור ללא הרף בצפייה למישהו שיבוא ויעיר את המצב...

עבר לו שבוע ואני הפכתי עצלן יותר ומשועמם כדכם של חתולים. אך הבינו, יש לי בעיה ושמה הוא אליוט, הבעיה היא שאני מתגעגע אליו.

גורים לאימוץ
שאלות ותשובות
סיפורי מגדלי גורים
בניית אתרים
כל הזכויות שמורות לעיניים מנחות לעיוור בישראל © 2011