English | עמוד הבית
אודותינו גדלו גור חדשות ואירועים סוגי כלבי נחייה קורסי נחייה סיפורי הצלחה של עיוורים טפסים אישורים וגיוס תרומות קישורים
כלבי נחייה - עיניים מנחות לעיוור

יזהר כהן

ארז בנאי  |  יזהר כהן  |  דוד ונופר  |  חנניה כהן

 

קוראים לי יזהר, והייתי בן 23 כשנפצעתי בפעילות מבצעית בלבנון בשנת 1985.

כתוצאה מהפציעה איבדתי את מאור עיני.

בנקודה זו של חיי נפגשתי עם משהו שלא היה מוכר לי קודם: עיוורון, חשיכה תמידית.

 

את מה שהיה עבורי אז משהו חדש ולא ברור אני יכול לתאר כמצב שכולל שתי בעיות מרכזיות:

ראשית, בתחילת הדרך כעיוור, מדובר באובדן מוחלט של העצמאות, ובעצם בכניסה למצב של תלות מקסימלית באנשים אחרים. בשבילי זה היה קשה מאד.עבודה בשטח

הבעיה השנייה נחוותה אצלי כאובדן האמון בגוף של עצמי. ממישהו שהיה מפקד ביחידה מובחרת שפשיטות מאחורי קווי האויב היו דבר שיגרתי אצלו, ממישהו שהרגיש על כאילו הוא יושב על גג העולם והוא "כל יכול" - מצאתי את עצמי שוכב במיטת בית החולים, חבוש בשתי העיניים, כאבי תופת אופפים אותי ואני אפילו לא רואה מי מבקר אותי ומדבר אלי.

להתרגל לזה שכל מה שאני רואה זה חושך, לא לראות צבעים, לא לראות את האנשים שמסביבי.

 

מרגע זה התחיל תהליך שיקום ארוך וקשה, שבו הייתי צריך ללמוד כמעט הכל מהתחלה.

להסתובב בבית "בחושך"... ללמוד לכתוב ולקרוא בכתב ברייל... ובהמשך - להכיר את "חץ", כלב הנחייה שקיבלתי מ"עיניים מנחות לעיוור", ולהתרגל ללכת איתו לכל מקום ולסמוך עליו.

 

מהיום שקיבלתי את חץ התלות שלי באחרים הלכה וירדה, והביטחון שלי בעצמי התחיל לחזור.

היום "לפעול מעבר לקווי האויב" זה ללכת עם חץ לשלם חשבון בבנק, לעשות בעצמי קניות בסופר... וכמו בתקופת הסיירת, עכשיו אני שוב אומר לעצמי ש"אם אני רוצה - אני יכול"!

 

כעת אין לי ספק: כלב נחייה הוא הדבר האידיאלי עבור אדם עיוור כמוני. זה הדבר שמאפשר לי לחזור ולתפקד כמו כל אחד, ללא תלות או חובר ביטחון, להיות שוב עצמאי.

 

 

                                                                                               בברכה:

                                                                                              יזהר כהן.

 

סיפורי הצלחה של עיוורים
ארז בנאי
יזהר כהן
דוד ונופר
חנניה כהן
בניית אתרים
כל הזכויות שמורות לעיניים מנחות לעיוור בישראל © 2011